מכאן מגוללת אפרת את סיפורה על הטרדה ותקיפה מינית שחוותה מפרופסור מריו שניידר, מרצה שלה באוניברסיטה העברית במשך חצי שנה ועל הדרך שעברה במאבק עם עצמה, עם המוסדות והרשויות ועם החברה בניסיון להוציא את הצדק לאור. בתום מאבק בן חודשים רבים הודה פרופסור מריו שניידר במה שעשה והודח מהאוניברסיטה. הוא גם ישלם פיצוי כספי לאפרת.

 

עד כאן – סיפור טוב! רגע של שמחה! צדק נעשה! אלא שאז...

 

"מסכן מריו שניידר"

אז קמתי בבוקר כדי לגלות את אלי אשד, גבר שעד אתמול הערכתי מאוד – מרצה פרילאנסר באוניברסיטה בעצמו - כותב בפייסבוק שלו את

הדבר הבא:

 

"מסכן מריו שניידר. גם זרקו אותו מאוניברסיטה גם נאלץ לשלם תשעים וחמש אלף ש"ח וגם חשפו את שמו כך שהוא לא יוכל ללמד יותר בשום מקום. [עם כל הכבוד לבחורה הנפגעת אני לא חושב שכמה הערות שהעיר לה שוות את הרס חייו. הוא לא פגע בה לא אנס אותה. מצד שני התקדים הזה קובע כמו תקדימים אחרים שבין סטודנטים ומרצים יהיה מעכשיו נתק מוחלט מחשש לסחיטה של המרצים בידי סטודנטים שזה מה שעומד להתרחש מכאן ואילך בתדירות גוברת".

 

קראתי את התגובה הזו כשישבתי באוטו מחוץ לגן של הבנים שלי והתחילו לרעוד לי הידיים. זה קורה לי מדי פעם כשאני נתקלת בבורות, בהאשמת הקורבן ובהמשך העוול שעוברות נשים אחרי שהיפ היפ! הוריי! הן הצליחו לעשות את הבלתי יאומן – לקבל צדק.

את המשך הבוקר העברתי בבכי מול הפייסבוק תוך שאני מנסה לפרק אחד לאחד את ה"טיעונים" של אלי אשד. אני מביאה כאן את ה"טיעונים" ואת התשובות שלי – ככלי לכולנו להתמודדות עם האשמת הקורבן. למען ההגינות מבקשת לציין שאלי בשרשור הארוך בינינו התנצל בפני שלא התכוון לפגוע בי. הוא כן פגע בי ובאפרת ובעצם בכול מתלוננת עתידית כלפי פרופסור באוניברסיטה ולכן כתבתי את הטקסט הזה.

 

המיתוס - "היא הרסה לו את החיים" | המציאות – הוא הרס לעצמו את החיים

 

אלי אשד: "עם כל הכבוד לבחורה הנפגעת אני לא חושב שכמה הערות שהעיר לה שוות את הרס חייו".

 

ובכן, היא לא הרסה לו את החיים – הוא הרס לעצמו את החיים באמצעות זה שבחר להיות אלים מינית כלפי סטודנטית שלו. פרופסור מריו שניידר יכול היה לא להגיד לאפרת שהוא יפרק אותה, לא לגעת בה ולא לא להתייחס לעדה שלה בהקשר מיני. הוא בחר לעשות את זה, כי הוא אלים מינית.

אפרת בחרה לבקש צדק.

 

המיתוס - "צריך להיזהר בכול מילה! כבר אי אפשר להגיד כלום לנשים" | המציאות – אפשר להגיד הכול, אי אפשר לתקוף ולהטריד מינית

 

אלי אשד: "לי נראה שלאור כל התקדימים הקיימים מרצים חייבים מאוד להיזהר בכל מילה שהם אומרים לסטודנטים מחשש שישתמשו בכך כסחיטה  כנגדם. תשעים וחמש אלף ש"ח זה לא סכום שהולך ברגל. זאת משכורת של שנה שלמה. מריו היה טיפש נכון"

 

נכון, בהחלט צריך להיזהר במילים. מילים כגון "אני אפרק אותך" לסטודנטית מפה מרצה – בהחלט מילים שצריך להיזהר מלהגיד אותן. מילים כגון "שמעתי שכול התימניות חמות" גם כדאי לא להגיד. כדאי גם לא לגעת בסטודנטית ולא לנסות לנשק אותה בכוח במשרד שלך.

 

לפני כמה עשורים מותר היה להגיד לנשים ה-כול וגברים אכן אמרו הכול. מה שהם רצו ומתי שהם רצו ולמי שהם רצו. היום בזכות מאבק בן 100 שנים החוקים השתנו. ולא, פרופסורים באוניברסיטה לא יכולים להגיד ה-כול לסטודנטיות. הם צריכים לחשוב לפני שהם פותחים את הלוע שלהם ואומרים משפטים מיניים, דוחים, מעליבים, משפילים וחסרי גבולות. אם יש פרופסור שלא מסוגל לעשות את זה, אם יש פרופסור שמאוד מפחד להיות באוניברסיטה – נא יואילו שניהם שלא להיות באוניברסיטה. יש הרבה עבודות בעולם, אם אתה נורא חושש במקום העבודה שלך שמישהו יסחוט אותך – אולי לא כדאי שתהיה שם. אולי כדאי שתחפש עבודה אחרת.

 

המיתוס – גבר שנחשף כמטריד מינית לא יוכל לעבוד בשום מקום | המציאות – פחחחח!!!! חה חה חה

 

אלי אשד: "מסכן מריו שניידר. גם זרקו אותו מאוניברסיטה גם נאלץ לשלם תשעים וחמש אלף ש"ח וגם חשפו את שמו כך שהוא לא יוכל ללמד יותר בשום מקום..."

 

• אייל גולן – זמר השנה 2014!

• עמנואל רוזן – עיתונאי בעיתון ליברל

• נתן אשל – מוביל את משא המתן הנוכחי להקמת הממשלה

• חנן גולדבלט – בעל הצגה חדשה

•  

אז בואו לא נדאג למריו. הוא ימצא עבודה צ'יק צ'ק אם רק ירצה בכך. מה שכן, כדאי לדאוג לסטודנטיות לעתיד של מריו - כי בדרך כלל מי שאלים מינית לא מפסיק להיות כזה אלא אם קיבל טיפול שעוזר לו להבין מה הוא עשה ולמה. 

 

 

המיתוס - "אישה שמתלוננת מיד מאמינים לה ורודפים את מי שהיא מאשימה" | המציאות – רוב הנשים בכלל לא מתלוננות, ואלה שכן תלונתן בדרך כלל לא מטופלת כמו שצריך

 

אלי אשד: "בבירור האווירה כיום השתנתה ומי שמגישה תלונה במיוחד עם זה באוניברסיטאות יש לה סיכוי טוב מאוד שתלונתה תתקבל והמרצה יסבול קשה. מרצים הם קורבנות קלאסיים לסחיטה. כאמור לא ידוע לי מה קרה שם .אבל חשבי היטב האיום הוא לא מגדרי הוא מקצועי .לא רק מרצים נמצאים כעת בסכנת סחיטה אלא גם המרצות. מה ימנע מאיזה סטודנט לטעון לפי כל כללי הפמיניזם שהמרצה שלו הטרידה אותו ? או עוד יותר סביר יכולות בהחלט להופיע סטודנטיות שיכולות לטעון שהמרצה שלהן ניסתה להתחיל איתן בניגוד לרצונן".

 

ובכן...

• ליקויים בטיפול בתלונות על הטרדה מינית באקדמיה: המוסדות סוגרים עסקאות טיעון עם המרצים

• דו"ח מבקר המדינה קובע - טיפול לא מספק בתלונות על הטרדה מינית באוניברסיטאות

• הטרדה מינית בקמפוס – הרוב לא מתלוננים

 

סקר של משרד התמ"ת לפני כמה שנים מראה כי 165 אלף עובדות הוטרדו מינית בעבודה. כ-76% מהנשים ממשיכות לעבוד באותו מקום עבודה וחוות הטרדה יומיומית חודשים ולפעמים שנים.

 

• 43% מהנשים לא מרגישות תחושת ביטחון מלאה במקום עבודתן

• 8% מהנשים הגישו תלונה על הטרדה המינית בעבודה. רוב המקרים לאחראית במקום העבודה ומקרים מעטים למשטרה.

• ב-35% מהמקרים לא קרה דבר למטריד, ב-33% מקרים הוא ננזף ורק ב-12% מהמקרים הוא פוטר ממקום עבודתו

 

המיתוס - "נשים מתלוננות על אלימות מינית כדי לסחוט גברים לתת להן כסף או לתת להן ציון גבוה" | המציאות – רוב הנשים בכלל לא מתלוננות

אלי אשד: "בבירור האווירה כיום השתנתה ומי שמגישה תלונה במיוחד עם זה באוניברסיטאות יש לה סיכוי טוב מאוד שתלונתה תתקבל והמרצה יסבול קשה. מרצים הם קורבנות קלאסיים לסחיטה. כאמור לא ידוע לי מה קרה שם .אבל חשבי היטב האיום הוא לא מגדרי הוא מקצועי .לא רק מרצים נמצאים כעת בסכנת סחיטה אלא גם המרצות. מה ימנע מאיזה סטודנט לטעון לפי כל כללי הפמיניזם שהמרצה שלו הטרידה אותו ? או עוד יותר סביר יכולות בהחלט להופיע סטודנטיות שיכולות לטעון שהמרצה שלהן ניסתה להתחיל איתן בניגוד לרצונן".

 

נשים יודעות טוב מאוד מה עומד לקרות להן אחרי שהן מתלוננות על אלימות מינית. בדיוק מה שאלי אשד עשה בפוסט שלו – הן יואשמו.

אין פוגע מינית שלא אומרים עליו שהוא קורבן. לא קיים נגה כהן בבלוג שלה "ידועות בציבור" מנתחת את התופעה בצורה מצוינת: "איך מגדר שלם הפך לשקרניות"

נוסיף על זה את:

​

• חברו של חנן גולדבלט : "הוא הקורבן האמיתי"

• אחיו של קצב: "הוא קורבן לעלילת דם נוראית"

• ניצב בר לב הוא הקורבן האמיתי

 

המיתוס - "זה יכול לקרות גם לנשים!" | המציאות – זה לא קורה לנשים (כמעט בכלל)

אלי אשד: "בבירור האווירה כיום השתנתה ומי שמגישה תלונה במיוחד עם זה באוניברסיטאות יש לה סיכוי טוב מאוד שתלונתה תתקבל והמרצה יסבול קשה. מרצים הם קורבנות קלאסיים לסחיטה. כאמור לא ידוע לי מה קרה שם .אבל חשבי היטב האיום הוא לא מגדרי הוא מקצועי .לא רק מרצים נמצאים כעת בסכנת סחיטה אלא גם המרצות. מה ימנע מאיזה סטודנט לטעון לפי כל כללי הפמיניזם שהמרצה שלו הטרידה אותו ? או עוד יותר סביר יכולות בהחלט להופיע סטודנטיות שיכולות לטעון שהמרצה שלהן ניסתה להתחיל איתן בניגוד לרצונן".

 

ובכן, ששאלה מצוינת של אלי אשד. זה אכן אמור היה לקרות לא? כלומר – רק סטודנטיות הן סחטניות...? (יכול להיות, כלומר ידוע לנו שנשים נשים שק של נחשים), אבל לדבריו של אשד – זה יכול לקרות גם הפוך. אז... למה זה לא קורה? למה אין כמות זהה של סטודנטים שמתלוננים על מרצות ומנסים לשחוט מהן כסף ולאיים עליהן שיעלו להם את הציון?

 

הסיבה היא מאוד מאוד פשוטה – להעליל עלילת שווא זה דבר מסובך, מורכב, גובה מחיר ולא שווה את המאמץ והבלגן. אז הרוב המכריע ממש של הסטודנטים והסטודנטיות? לא עושים אותו. ומי שמתלוננות על אלימות מינית – עושות את זה כי האלימות המינית הזו קרתה ולא בשביל לסחוט.

 

המיתוס – "הפתרון יהיה ב.... משהו הזוי כלשהו" | המציאות – הפתרון יהיה בחינוך גברים שלא להטריד ולתקוף מינית

אלי אשד: "בקיצור אינך עונה לשאלה עניינית. את שמה בפי דברים שלא אמרתי. את מציגה את עצמך כמקובל בעמדת הקורבן ואותי בעדת האנס הכוחני וכך מחזקת את הקייס שלך כי כפי שאת יודעת זה נותן לך יתר עוצמה. רטורית . אבל גברת נכבדה אני הצעתי פתרון לבעיה :הפרדה מוחלטת בין מרצים וסטודנטים על מנת . את בעד או נגד?"

 

כפי שאתם זוכרים בראשית הפוסט, זה היה הפתרון של אלי. "הפרדה מוחלטת בין מרצים לסטודנטים". אני לא לגמרי מבינה מה זה אומר, וזה נשמע לי דבר חסר כול יכולת ביצוע ומכאן – סתמי. (בהמשך אלי מסביר ואני מחזקת אותו. במקרים כמו של מריו ההצעה של אלי מצוינת. הפרדה)

 

ביקשתי הבהרה מה זה אומר ואלי אשד כתב: "לצערנו מרצים לא יכולים יותר כתוצאה מאיום התביעות והסחיטה שנמצא כעת על ראשיהם לפתח יותר קשרים עם סטודנטים מכל סוג ומין שנמצאים תחת מרותם מחוץ לשעות העבודה. כל שיחה בינהם חייבת להיות מקצועית בלבד ולא אישית מאיזה שהוא סוג. אם סטודנט או סטודנטית ינסה ליקשור קשרים לא מקצועיים של יותר חברות וכו' יהיה על המרצה לדחות זאת בנימוס כל זמן שהסטודנט או הסטודנטית הוא תחת מרותו. זאת "ההפרדה".

 

ועל זה אני עונה – אין בעיה. נשמע לי פתרון מתאים למי שלא יודעים להבין איפה הגבול בין דיבור להטרדה מינית. מרצים בני שבעים לא יהיו בקשרי חברות עם סטודנטיות בנות עשרים אם הם לא מסוגלים לשמור על גבול. נשמע לי לגמרי סביר. מרצה שנורא פוחד מ"איום התביעות והסחיטה" של סטודנטיות – ישאיר באופן קבוע את הדלת פתוחה ולא יישאר בחדר סגור עם סטודנטית, ישמר ומצידי? יקליט את הפגישות במצלמה. פתרונות הזויים וחסרי כול שחר – אבל אם יש איזה פרופסור מכובד שכול כך מפחד, כול כך מאוים – מרגיש שעוד רגע נרקמת עליו עלילת שווא, עלילת דמים נורא וסטודנטיות איומה עומדת לסחוט אותו באלפי שקלים ולדרוש ציון 100! ובכן... כן פרופסור חביב ויקר. תצלם את כול הפגישות עם סטודנטיות ותשים מכשיר הקלטה ברור במרכז השולחן. מתאים לי לגמרי. אחלה פתרון...

 

המיתוס – "אלימות מינית מתרחשת כי גבר לא שולט בעצמו" | המציאות – אם המפקחת על אלימות מינית הייתה נכנסת לחדר בזמן שהוא ניסה לנשק את אפרת – האם הוא היה מפסיק את הניסיון? המשמעות היא – הוא בהחלט שלט בעצמו.

 

אלי אשד: לא נראה לי שיהיו מקרים רבים כאלו אחרי העונש שמריו קיבל. לא שלט על עצמו קיבל את עונשו. בריבית דריבית לדעתי אבל קיבל אותו. רוב המרציםן מן הסתם למדו את הלקח ואת המשמעות :אסור ליצור קשרים קרובים מאיזה סוג עם סטודנטים שלך ,זאת סכנה.

 

ובכן – זה אחד המיתוסים הכי קסומים שיש והוא שקר מוחלט. נגיד שמריו בדיוק אומר לאפרת שהיא תימניה חמה ושהוא עומד לפרק אותה ואז הייתה נכנסת למרחב שלהם פרופסורית עמיתה של מריו. האם מריו היה מפסיק? או ממשיך להגיד דברים מיניים ופוגעניים...? הוא היה מפסיק. למה? כי הוא שולט בעצמו + יודע שזה אסור.

 

המיתוס – אלימות מינית היא "קשר" "מחמאה" | המציאות – אלימות מינית היא אלימות

אלי אשד: "הלקח שאני למדתי מכל מקרה כזה הוא להיזהר מקשר אישי עם סטודנט או סטודנטית כמרצה. לזכור שבעידן שלנו כל קשר כזה נחשב כמבוא להטרדה מינית מצדך. כל מחמאה מאיזה שהוא סוג עלולה להתפרש ככפייה של עצמי עליו-עליה אם את ה יושב עם סטודנט או סטודנטית לזכור תמיד לעשות זאת ליד דלת פתוחה כאשר רצוי שבחוץ יהיו אנשים .וכאמור אם סטודנט או סטודנטית רוצים ביותר מ/שיחה בענייני המקצוע אז בבקשה אבל רק לאחר שלא תהיה לי מרות עליהם לפי חוק"

 

הדרך היא לא להפסיק ליצור קשרים. הדרך היא לא להיות אלים מינית. לא לנצל את מרותך. לשמור על החוק ואם אפשר על הדרך גם להיות בן אדם.

***

אפרת – את הגיבורה שלי. אני הייתי בפנים שעתיים וכמעט קיבלתי התמוטטות עצבים. את היית שם חצי שנה ויותר במאבק לקבל צדק – תודה לך שעשית את הדבר המדהים הזה בשביל כולנו. שלומית הברון.