מהו אונס קבוצתי ועד כמה הוא נפוץ?

אונס קבוצתי הוא מעשה מיני בכפייה שמבוצע על ידי יותר מגבר או נער אחד. אונס קבוצתי הוא גם מצב שבו רק אחד מהגברים או הנערים מבצע את האינוס עצמו אבל יחד איתו נמצאים גברים או נערים נוספים שעוזרים לו ומעודדים אותו, צופים או מצלמים.

אונס בכלל ואונס קבוצתי בפרט הוא תחום נחקר שהתיעוד והמחקר עליו גברו בעשור האחרון עם מגיפת מקרי האונס הקבוצתי בקמפוסים ובמכללות בארצות הברית. המחקרים מתארים תסריט דומה למקרים של אונס קבוצתי וגם אנחנו כשאנו קוראים את המקרים המתפרסמים בעיתונות הישראלית רואים פעמים רבות שהאירועים דומים זה לזה ומתנהלים באופן כמעט זהה, הדבר הזה קורה משום שהתהליך שמביא נערים לבצע אונס קבוצתי הוא תהליך קבוצתי ותרבותי וניתן לראות אותו ומכאן שניתן לחנך נערים ולמנוע אותו.

מחקר מתחיל שנות ה-2000 מדבר על כך שבין 10% ל-30% מהתקיפות המיניות הן תקיפות מיניות קבוצתיות.

 

מה הן הסיבות החברתיות והתרבותיות המובילות לאונס קבוצתי?

• אונס משמר תחושת עליונות גברית – נערים חסרי ביטחון שלא לימדו אותם שיש להם ערך עצמי שלא מקושר ישירות לאם הם כן או לא "נתנו במישהי" או "הזרימו מישהי" או "זיינו" "טחנו" "עשו אותה" – מרגישים חסרי ביטחון. הם מרגישים שהערך העצמי שלהם מבוסס על כמות הנערות שהם שכבו איתן, כי אנחנו כהורים או כצוות חינוכי לא לימדו אותם משהו אחר. אנחנו כחברה לא השכלנו ללמד אותם מה ההבדל בין מין לאונס ומבחינתם כל זמן שהם החדירו את איבר המין שלהם לאיבר מין של נערה – הם חזקים. גבריים. ולהיות חזק וגברי זה הדבר הכי הכי הכי חשוב. אז... מכאן הדרך קלה וקצרה יותר להיות שותף באונס קבוצתי.

 

• בונדינג וחיבור קבוצתי של נערים לנערים. יצירת חבר'ה: יותר משהאונס "תורם" לגבריות של כל נער בנפרד, הוא תורם ליצירת קבוצה מאוחדת של נערים. הוא יוצר קבוצה מאוחדת. מגובשת. חבר'ה. מחקרים מראים שנערים שביצעו אונס קבוצתי חשבו במהלך האונס יותר על החברים הנערים שלהם שרואים ומה הם חושבים מאשר על כל דבר אחר.

 

• חשש להיתפס כ"הומו", נער שמתלבט לגבי הזהות המינית שלו עשוי להיגרר לאונס קבוצתי כדי להוכיח לעצמו ולאחרים. לשמר זהות מצ'ואיסטית-גברית. נער שלא מתלבט לגבי הזהות המינית שלו אבל חושש שאחרים יחשבו שהוא הומו, עשוי להיגרר לאונס קבוצתי, שוב כדי להוכיח שהוא לא. וכאן עולה שוב הקשר ההדוק בצורך בחינוך מיני ומגדרי שמלמד לכבד נערים ונערות ללא קשר להעדפה המינית שלהם ובונה את הביטחון העצמי של נערים ואת הגבריות שלהם לא על השפלת האחרת או האחר. הבניית גבריות שפויה יותר ונוקשה פחות צריכה להיות עמוד האש של כולנו – הורים וצוותים חינוכיים.

 

• פיזור אחריות אישיות בגלל הסיטואציה הקבוצתית – הנער איננו לוקח אחריות על מעשיו כי "כולם עושים את זה", כי "אנחנו כאן ביחד" ולכן אני לא אונס, "אני רק עומד כאן בצד. אני רק מעודד את ההוא להביא ולתת בה". הצורך בגיל ההתבגרות להיות חלק מהקבוצה, להיות כמו כולם ולא לחרוג הוא צורך חזק ומניע מוביל. אם בבית הספר או בבית לא לימדנו נערים מה מוסרי ומה לא, מה ראוי ומה לא, מה סביר ומה לא, הם יעשו את מה שהחבר'ה אומרים להם. כן. כולל לקפוץ מהגג. לשתות עד מוות. לשאוף גז מזגנים ולאנוס.

 

• חשש מעונש של הקבוצה או של המנהיג – מי שלא משתתף באונס הקבוצתי, ייענש. נער שיבחר לא להשתתף יוקע מהקבוצה של הנערים וכך המהססים, המוסריים יותר, מי שיכלו לעזור לנערה, מוצאים את עצמם משתתפים, מעודדים או שותקים מהצד. במקרים רבים של אונס קבוצתי יש מנהיג חזק שמפעיל לחץ על הקבוצה. נער שנמצא בקבוצה כזו מבין שאם לא יפעל כמו הקבוצה יוקע וייענש על ידי המנהיג. מי שלא למד בבית הספר או בבית כיצד לעמוד על שלו, לעמוד מול הקבוצה, להפעיל שיקול דעת וכו', ימצא את עצמו הולך אחרי המנהיג בשל הפחד.

 

• שימוש בפורנוגרפיה כמתווה דרך במיניות וכסרט דוקומנטרי המתאר יחסי מין כפי שהם אמורים או צריכים להיות – בהיעדר חינוך מיני ומגדרי הולכים 92% מהנערים בישראל לצפות בפורנוגרפיה כשחלקם צופה בפורנוגרפיה על בסיס יומיומי. הנערים צופים בפורנוגרפיה כאילו הייתה סרט דוקומנטרי ואם בית הספר וההורים שלהם לא לימדו אותם שפורנוגרפיה זה סרט עם במאי, תסריטאי, צלם, עורך, תאורן, תפאורן ומאפרת הם ילמדו לחשוב שכך נראה מין. הפורנוגרפיה מראה פעמים רבות מאוד אלימות כאילו היא מין. בכוח. קבוצת גברים על אישה אחת. בכל חור אפשרי. בהשפלה. אם לא לימדנו אותם אחרת – למה שהם יחשבו שזה לא לגיטימי?
   

• הפניית האשמה מהאנסים לנאנסת – כחברה אנו מלמדים נערים שאם נערה מספרת על אלימות מינית שהיא חוותה – החץ יופנה אליה, הבושה היא שלה והאשמה היא שלה.
  היא תישאל במשטרה, בפרקליטות, בבית המשפט, בתקשורת – מה היא לבשה? מדוע היא לבשה את זה? למה היא הלכה עם הנער או הנערים? למה היא שתתה אלכוהול? למה היא לא סיפרה מיד את מה שקרה לה? למה היא הלכה ליועצת ולא למשטרה, האם היא הייתה בתולה? האם היו לה התנסויות מיניות קודמות? ועוד ועוד ועוד שאלות שאומרות – את האשמה. את הפושעת. זה קרה בגלל שאת!
  
  בהיעדר חינוך מיני ומגדרי בבית הספר או על ידי ההורים, הנערים ששומעים את ההתנהלות הזו ולומדים שהנערה היא האשמה ושיש מגוון רחב של סיבות שבגללן "בסדר" לאנוס נערות.
  
  הם מקבלים לגיטימציה לעשות רציונאליזציה לאונס שהם עומדים לבצע.

  • "היא הלכה במכנסיים קצרים – אז היא רצתה את זה".

  • "היא הייתה מאוהבת בתומר ורצתה לשכב איתו, אז אם היא כבר שוכבת איתו מה אכפת לה לשכב עם כולנו?"

  • "היא כזאתי. נותנת. כולם יודעים את זה"

  • "היא שתתה איתנו וקנינו לה אלכוהול – אז מגיע לנו"

  • "היא באה איתנו הביתה לראות סרט, אז ברור שהיא ידעה מה הולך לקרות"

  • "היא ידועה בתור זורמת, אז מותר לנו"
     

כל אלה רציונליזציות שנערים עושים לעצמם כדי להצדיק את מה שהם עומדים לעשות ואנו כחברה כשאנו שואלים את הנערה הנאנסת: "למה הלכת אליו הביתה? מה – לא ידעת מה יקרה?!" מחזקים אצל הקבוצה הבאה של הנערים שתאנוס אונס קבוצתי, את התחושה שנערה שבאה איתם הביתה בעצם מסכימה ל"מין קבוצתי" או שהאינוס שלה מגיע לה כי הוא עונש על ההתנהגות שלה. ולא כך הוא.

 

למה הם אחראיים?

כשמתפוצץ סיפור של אונס קבוצתי אנחנו שומעים הרבה פעמים שהאינוס היה "מרצון". "היא הסכימה". הטיעון הזה מקבל חיזוק כשמדובר בנערה פחות או יותר בת גילן של הנערים. אנחנו מתקשים חברתית להבין מדוע הם אשמים והיא לא? למה הם אחראיים והיא לא?

 

ננסה להסביר:

 

מי חזק ומי חלש בסיטואציה?

לחזק (או לחזקים) יש אחריות. היא אחת והם שבעה? הם הרבה והיא לבד? יש עליהם אחריות יותר מעליה. הסיטואציה הייתה שונה אם היינו רואים מין קבוצתי של שלוש נערות עם שלושה נערים. השאלות שהיינו שואלים הן אחרות והבחינה של סיטואציה הייתה צריכה להיות אחרת. ברגע שיש קבוצה מול יחיד גם אם היחיד או היחידה הסכימו "לקיים יחסי מין" – זו לא הסכמה. למה? כי זו סיטואציה לא סבירה בקרב נוער וזו לא סיטואציה שווה. אין שוויון יש יחסי כוח וביחסי מין של נוער אנו צריכים לנסות כמה שיותר לחנך ליחסי כוח שווים כשמגיעים לעשות מגע מיני. כדי שהוא או היא יוכלו להרגיש בנוח להגיד אם הם באמת רוצים להיות בסיטואציה המינית.

 

מהי מערכת היחסים בין הנערים לנערה?

פעמים רבות אונס קבוצתי מתרחש בתוך סיטואציות לא שוות כוח. חבורת נערים חזקים או נער מוביל חזק בוחר לו למטרה נערה מוחלשת לא מישהי שווה לו. לא מישהי חזקה בכיתה. לא מישהי עם גב. אלא בדיוק להפך, מישהי פחות מקובלת. מישהי שמאוהבת בו בטירוף וכיוצא בזה.

 

מי יוצא/ת מהסיטואציה חבול/ה פיזית, נפשית וחברתית?

• מי תצא חבולה פיזית אחרי שבעה אברי מין שחדרו אליה? ואני מאחלת לכם שלא תלכו למיון עם נערה אחרי אונס קבוצתי.

• מי תצא חבולה נפשית? את מי ילווה האונס הקבוצתי כל החיים?

• מי ילכו ויתהדרו במה שעשו – ויקבלו נקודות זכות כי הם הצליחו "להביא בה" – כלומר, לא ישלמו מחיר לא אישי ולא חברתי אלא אם היא תבחר ללכת ולספר מה הם עשו לה? (וגם אז המחיר לא יהיה שהם "שרמוטה" והעונש שהם יקבלו, אם בכלל יהיה קל מאוד)

• מי אם ידעו מה עשתה או מה עשו לה תהיה "שרמוטה" לעולם? (דבר שעשוי להביא עליה את האונס הבא, "כי היא כבר ממילא נאנסה, אז מה זה משנה")

לכן יש להם אחריות, כי הם יוצאים בטוב מהסיטואציה. והיא יוצאת ברע. כי יחסי הכוח בחברה אינם שווים.

 

"אוי ואבוי אם זה היה קורה לאחותי – אבל לזאתי לא אכפת"

נערים שאונסים באונס קבוצתי עושים הרחקה של הנערה שאותה הם אונסים. היא אחרת. שונה. לא אנושית.

• אחותי לא הייתה רוצה לשכב עם 7 נערים בחורשה ליד הבית

• בת דודה שלי לא הייתה רוצה לשכב עם 7 נערים בחורשה ליד הבית

• הידידה שלי שמדריכה איתי בתנועה לא הייתה רוצה לשכב עם 7 נערים בחורשה ליד הבית

• המדריכה שלי בתנועה לא הייתה רוצה לשכב עם 7 גברים בחורשה ליד הבית

• אני לא מכיר אף נערה או אישה שאני מחבב ושיש לי הכרות אישית איתה שהייתה רוצה לשכב 7 נערים או גברים בחורשה ליש הבית

אבל—

זאתי כן רוצה. כי היא אחרת. לא סתם אחרת, היא "האחרת". הנערים עושים לה הרחקה. הזרה. הנערים הופכים אותה בראש לפחות אנושית. פחות בן אדם. יצור שונה שבניגוד לאחותי ולבת דודה שלי, לידידה שלי ולמדריכה שלי ובעצם—בניגוד לכל נערה או אישה שאני מכיר, היא כן רוצה ששבעה נערים יחדרו אליה על מזרון בחורשה.

 

חינוך לסביר, להגיוני, לראוי, למוסרי – חינוך לראיית האחרת

אנחנו כהורים, אנחנו כצוותים חינוכיים חייבים ללמד נערים לצערנו, את הדברים הכי בסיסיים. אנחנו צריכים ללמד אותם להסתכל על הסיטואציה המינית שלפניכם ולחשוב:

• מה סביר? האם זה סביר שאנחנו שבעה והיא אחת? | לא. זה לא סביר, זו לא התנהגות סבירה. לכן לא אשתתף בזה.

• מה הגיוני? האם הגיוני שברור לי מעל לכל צל של ספק שאחותי, בת דודה שלי, הידידה שלי, המדריכה שלי לא היו רוצות להיות בסיטואציה הזו אבל זאתי כן? | לא. זה לא הגיוני. משהו כאן לא מסתדר, לכן לא אשתתף בזה.

• מה ראוי / מוסרי? האם ראוי ומוסרי -  לקחת נערה שיכורה / חלשה / מאוהבת בנער שהוא חבר שלך ולא בך / נערה שאתה לא מכיר / נערה שהביאו אותך אליה ולא ידעה שתבואו שבעה – ו"להביא בה" בחורשה? | לא. זה לא ראוי ולא מוסרי. אני אעזור לחלשה ולא אעמוד מהצד. לא אעודד. לא אצפה.

•  

זה גם לא חוקי וזה איום ונורא. זה להיות שותף לפשע נורא.

 

נלמד את הנערים שלנו הטובים, האיכותיים, הבנים שלנו, אהובנו, נלמד אותם לראות את האחרת. נלמד אותם שמגע מיני בגיל ההתבגרות עושים בזוג ולא בקבוצה. נלמד אותם להושיט עזרה. נלמד אותם לא לשתוק כשהם רואים פשע. נלמד אותם לתת טון אחר בקבוצה ולהיות בעלי עמוד שדרה פנימי מוסרי.

 

למה היא עושה את זה?

נתחיל מהסוף. היא לא עושה את זה. עושים את זה לה. היא נמצאת בתוך הסיטואציה מסיבות שונות ואנו מביאות את הסיבות המרכזיות העולות ממחקרים, חקירות ועדויות של נערות ונשים על אונס קבוצתי שהן עברו.
 

• נערה מוחלשת שרוצה להיות מקובלת – נערות שנאנסו באונס קבוצתי הן פעמים רבות נערות מוחלשות. לא חזקות בחברה. מגיעות מבית חלש יותר (לא תמיד), נמצאות בסיטואציה חברתית חלשה באותו רגע. נגיד – מיד אחרי שעשו עליה חרם גדול. היא חדשה בכיתה כי רק עכשיו עברה דירה. הבית שלה בכאוס כי ההורים שלה בתהליכי גירושין ויש פחות מי שיעזור ויסתכל עליה כרגע. היא במצב בעייתי חברתית כרגע.

 

• נפגעות גילוי עריות ו/או אונס קודם – חלק מהנערות שמועדות לאונס קבוצתי הן נערות שמלכתחילה גופן אינו ברשותן. למשל – כי הן עברו או עוברות גילוי עריות בביתן. כי הן נאנסו בעבר ותחושת החיבור שלהן לגוף שלהן נעלמה עם הפשע שבוצע בגופן ובנפשן, חלק מהקריאה שלהם לעזרה הוא להיות "נותנת" ולהתייחס לגוף שלהן בחוסר כבוד. נערה כזו יכולה להזמין אליה שבעה נערים ולהגיד להם שהיא ממש ממש רוצה. זה לא מפחית מהאחריות שלהם לדעת מה ראוי. מה הגיוני. מה מוסרי. ומה לא.

 

• פחד ואיומים – נפגעות אונס קבוצתי מאוימות על ידי מישהו שאם לא יעשו מה שהוא אומר הוא יצלם ויעלה. יספר לכולם ש... יספר להורים. יהרוג או ירצח.

 

• סיבות אחרות – למה? לא יודעת למה. אבל אני יודעת בוודאות דבר אחד ברור – אם מישהי אחרת ממש רוצה, מתחננת, חותמת על כתב ויתור ומבקשת שאתה וחבר שלה, ועוד חבר שלהם וידיד נוסף ועוד נער שהיא לא מכירה תבואו איתה לחורשה ותשכבו איתה אחד אחרי השני? אל תעשו את זה. זו לא סיטואציה סבירה. לא הגיונית. לא טובה. ככה לא נראה מגע מיני טוב, מכבד, שנכון לך. אל תלך ותדווח למבוגר/ת אחראי/ת שאתה סומך עליו/ה. ומהר.