למה לא צעקת? למה לא הגבת? למה לא ברחת?

​כמעט כל נערה או אישה שסיפרה פעם למישהו על הטרדה או תקיפה, קיבלה בחזרה מטר שאלות מאשימות. מתוך קריאה בעדויות הרבות והמצטברות בעמוד הפייסבוק של "אחת מתוך אחת" ניתן לראות שתגובה של קיפאון. אלם. או הלם, היא אחת התגובות הכי נפוצות. זה קרה כמעט לכל אחד מאיתנו שהוטרדה או הותקפה. המוח לא מסוגל להבין בזמן אמת מה קורה. הבלבול גדול ("מה קורה פה? למה אבא של נעמה מלטף לי את הרגליים?! הוא בטח עושה את זה בצורה חברית... זה לא יכול להיות!!") והמסרים הרבה פעמים סותרים.
פעמים רבות מחנכים ילדות, נערות ונשים לא להגיב. מכירות/ים את "תתעלמי ממנו ואז הוא יפסיק"? אז פעמים רבות אנחנו לומדות עם השנים פשוט לא להגיב. להמשיך ללכת ברחוב ולהתעלם למרות שמישהו מעיר לך הערות מגעילות. יש נשים שמגיבות אחרת ומביעות התנגדות בקול (מדברות, מבקשות, צועקות, בוכות) או בתנועה (דוחפות, מתנגדות בכוח, מנסות לחסום מגע בגופן) במקרה של הטרדה או תקיפה מינית - כל תגובה היא נורמלית במצב לא נורמלי. 

 

 

 

איך נוכל לדעת שאתן לא משקרות אם אתן לא מפרסמות את שמכן המלא? 

איך? לפי ההיגיון הפשוט... אלה לא הפרוטוקולים של זקנות ציון. לא התיישבו 1,000 נשים מגיל 13 עד 80, מדן ועד אילת והחליטו יחד לרקום קונספירציה - לשבת ולהעליל עלילות שווא על נערים וגברים. מזימה וקנוניה כלל ארצית אפשר לעשות עם 20 נשים. אוקיי - עם 80, אבל לא עם 1,000. 
בנוסף, צריך להבין למה לא כל הנשים מפרסמות את שמן המלא. חלקן מעידות על תקיפות מיניות מצד אבא, סבא, דוד, בן דוד, אח או כל קרוב משפחה אחר. ההתמודדות במקרה כזה קשה ביותר ולא כל אישה רוצה או יכולה לחשוף במקרה הזה את שמה.

נערות ונשים רבות מאוד הוטרדו או הותקפו על ידי אדם מוכר. רופא. מורה. מדריך. מפקד. בוס. עמית לעבודה. אח של חברה טובה. שכן. גם אלה לא תמיד סיפרו על כך בזמן אמת וחשיפה של שמן יכולה לעורר הרבה רגשות וקושי מול א/נשים שמכירים אותן. 
ואחרון חביב - כפי שתראו בעמוד, רבות אכן נחשפות בשמן המלא. 
 

 

למה לא התלוננת במשטרה?

נתחיל מהסוף - חלק כן התלוננו. לצערנו לא התרשמנו במיוחד מהטיפול של המשטרה בתלונות. מתוך העדויות של רבות מן המתלוננות התלונות נסגרו מ"חוסר עניין לציבור" (תחשבו כמה זה משפיל להתלונן במשטרה ולגלות שזה מעניין ת'XXX של המשטרה מה קרה לך).
נמשיך בכך שכדי להתלונן במשטרה צריך כוחות נפש משמעותיים. תעצומות נפש. תפתחו כל עיתון מהשנים האחרונות ותראו את מסכת היסורים שעברו מתלוננות על הטרדות ותקיפות מיניות. זה קשה. במשטרה נשאלות המתלוננות לעיתים שאלות חודרניות ופולשניות המרגישות כמו 'אונס שני'. המשטרה בודקת את התנהגות הנפגעת (מה לבשת? מה אמרת? איך התנהגת?) במקום את התנהגות התוקף. 
למרות כל זאת אנו ב"אחת מתוך אחת" מאמינות ובגדול שככל שיותר נערות ונשים יספרו וידברו את ההטרדות והתקיפות המיניות שהן עוברות, ככל שהסיפורים יהיו פחות מושתקים ונדבר עליהם יותר אחת עם השנייה ועם הגברים סביבנו - כך המשטרה תוכל פחות לסגור תיקים מחוסר עניין לציבור. גם אנחנו ציבור - ואותנו זה מעניין!

אנחנו מעודדות נשים להבין את ההשלכות של הגשת תלונה במשטרה ובמיוחד להיות מלוות על ידי מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית (בטלפון 1202) בכל מקרה של פניה למשטרה. חשוב לנו לציין שנשים מדווחות על תחושת שחרור לאחר שעובר זמן מהגשת התלונה, אנחנו לא מכירות נשים שהתחרטו על עצם הגשת התלונה. תחשבי ותבדקי מה נכון ומתאים לך - אנחנו איתך ומאחוריך בכל בחירה. 

 

 

האם אתן קשורות למרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית?

לא. מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית הם גופים (מדהימים ומעולים) טיפוליים שמטרתם לסייע לנפגעות ונפגעים מבחינה נפגשית. מרכזי הסיוע עושים עבודות משמעותיות נוספות, כולל ליווי של מתלוננות בהליך הפלילי וסדנאות חינוך בבתי ספר, אבל נקודת המוצא של עבודתן היא טיפולית. 

מתוך אתר מרכזי הסיוע: ""מרכז הסיוע מציע לנפגעות תקיפה מינית התערבות וסיוע בשעת משבר ולאחריו. הסיוע מותאם לכל פונה לפי צרכיה ורצונה, כפי שהיא מגדירה אותם, בגישה של "אישה לאישה", תוך קבלה מלאה וללא שיפוטיות. השאיפה היא להסיר מהפונה את נטל האשמה – הגלוי או החבוי – שהחברה מטילה עליה. העיקרון המנחה בסיוע הוא העצמה באמצעות מתן זכות הבחירה, והחזרת השליטה על חייה אשר נלקחה ממנה במהלך התקיפה.

 

פעילות המרכזים כוללת:

סיוע בשעת משבר – עזרה ראשונית באמצעות קווי החירום הטלפוניים – הסיוע ניתן בעברית, ערבית, רוסית, אנגלית ואמהרית. הסיוע ניתן באופן המותאם לקבוצות אוכלוסייה שונות: נשים ערביות, עולות חדשות, נשים דתיות, נערים וגברים.

סיוע מתמשך – פגישות אישיות וקבוצות תמיכה

ליווי בהליכים רפואיים – מתנדבות המרכזים מלוות ומגישות סיוע לנפגעות במהלך עריכת הבדיקות הרפואיות בבית החולים

ליווי בהליך הפלילי – הגשת התלונה במשטרה ; ליווי בחקירות ובדיונים בבית המשפט

סבסוד טיפול נפשי

פעילות חינוכית מונעת – סדנאות בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים

פעילות הסברה – סטודנטים, עולים חדשים במרכזי קליטה, קבוצות נשים במרכזים ועוד

פעילות למניעת הטרדה מינית – סדנאות במקומות עבודה במגזר הפרטי והציבורי

הכשרת אנשי מקצוע – עובדים סוציאליים ומטפלים, שוטרים, חוקרים, פרקליטים ושופטים, רופאי נשים וילדים ואנשי מערכת החינוך "

​"אחת מתוך אחת" קיימת מיוני 2013 - המטרות שלנו הן פוליטיות-חברתיות ולא טיפוליות ואנחנו עוד מגבשות את דרכנו. נשמח לשמוע רעיונות גם מכן/ם. 

 

חובת הדיווח למשטרה או לרווחה על נערות נפגעות 
במדינת ישראל ישנו חוק המחייב בגירות לדווח על ילדות/ים ונערות/ים שהן יודעות שנפגעו או עדין נפגעות/ים מינית מגורם טיפולי או חינוכי (למשל, מורה, רופא, פסיכולוג, מדריך בפנימייה וכו') או מי שנפגעות/ים מינית בתוך הבית (למשל על ידי אבא, אח, סבא וכו'). אנחנו מחויבות לחוק הזה ובמידה וילדה או נערה תספר לנו בשמה המלא על פגיעה שהיא נפגעת אנו נדווח על כך לרווחה או למשטרה. עוד על חובת הדיווח של "אחת מתוך אחת" 

 

 

למה אתן שונאות גברים? למה אתן הופכות את כל הגברים לאשמים?

אנחנו לחלוטין לא שונאות גברים ואנחנו לא חושבות שכל הנערים והגברים הם מטרידים, תוקפים או אנסים. עם זאת אנחנו מאמינות באמונה שלמה שחשיפה של המציאות כמות שהיא, חשיפה שאומרת - תסתכלו חבר'ה, תסתכלו על כ-1,000 עדויות של נערות ונשים בכשלושה שבועות, היא זו שתאפשר לשנות את המציאות. אנחנו לא חושבות שגברים צריכים להרגיש אשמים על דברים שהם לא עשו ולא עושים - ולכן, אם מעולם לא הטרדת או תקפת אין שום סיבה שבעולם שתרגיש מותקף אם אנחנו מספרות על מה שקורה לנו לאורך כל חיינו. להפך, בוודאי תרגיש הזדהות וצער ואנחנו שמחות שאתה כאן להיות שותף וחבר שלנו ולעזור לנו לשנות את המציאות. אנחנו מעודדות גברים להיות שותפים ומשתפים. 

 

מה זה עוזר לשבת בפייסבוק ולקטר?

חשיפה של הטרדות ותקיפות מיניות נעשתה לאורך ההיסטוריה הרבה לפני ש"אחת מתוך אחת" נולדה. נשים אמיצות סיפרו וזעקו על מה שקורה להן בכל מני במות. הרשתות החברתיות מאפשרות בפשטות ובקלות להתאגד, ליצור מרחב נשי תומך ולספר כמות גדולה של סיפורים ועדויות בבת אחת. החשיפה הזו, של המסה הגדולה של נערות ונשים שמוטרדות ומותקפות מינית אומרת - זה לא קרה רק לך, זה קורה לכולנו. ואם "זה" קורה לכל אחת. לכל אישה שאת מכירה. לכל אישה שאני מכירה, אז לא מדובר פה בסיפור אישי שלך, אלא בסיפור של כולנו. במשהו חברתי. פוליטי שאנחנו צריכות לצעוק אותו, ללמד אותו, לפעול נגדו ולשנות את המציאות.

 

למה לשתף, בכל פרטי הסיפור? איפה הצניעות?

אנחנו לא מאמינות בבשקט. בחושך. בצנעה. אנחנו מאמינות שאנחנו צריכות לצאת החוצה. לפתוח את החלון. להכניס את האור. ולהגיד - אני לא צריכה להתבייש. הוא צריך להתבייש. נערות ונשים רבות כותבות לנו שזו הפעם הראשונה שהן סיפרו את מה שקרה להן בצורה מסודרת למישהי/ו. כשאנחנו מספרות אחת לשניה מה קרה לנו, בפרטי פרטים, פתאום אנחנו מגלות ש"וואלה - קרה לי בדיוק אותו דבר". פתאום אנחנו מאשימות פחות את עצמנו ויותר את מי שאשם באמת. כשאנחנו מספרות אחת לשניה על מה שקרה לנו אנו מגנות אחת על השניה. אנו מחזקות אחת את השניה. 
בנוסף, אם תקראו את העדויות ב"אחת מתוך אחת" תוכלו לראות שלרוב המכריע של הנערות והנשים אין סיפור הטרדה או תקיפה בודד, אלא מגילה. מגילה המתפרסת מגילאים צעירים ועד לזמן פרסום העדות. כשלא מספרות את כל פרטי הסיפור נדמה כאילו מדובר באירוע בודד שקורה מדי פעם. כשאנחנו מספרות את כל המגילה, נחשפת העובדה שמדובר באירועי הטרדה ותקיפה יומיומיים. זה קורה כל הזמן. ואת זה צריך להפסיק.

 

מה אנחנו יכולות/ים לעשות כדי לשנות את המצב?

נערות ונשים (וכן נערים וגברים שהוטרדו או הותקפו) - אתן יכולות לספר. לשתף. לכתוב עדות ולהמשיך לדבר על מה שקורה לנו גם מחוץ לפייסבוק. להעלות את המודעות. לדבר עם נערות ונשים, לדבר עם נערים וגברים. לספר מה קרה לכן בפה מלא, בגב זקוף כי אתן לא אשמות.

 

בדף של "אחת מתוך אחת" אתן יכולות להמשיך לקרוא. לכתוב לנותנות עדות אחרות תגובות אוהדות, להקשיב להן ולהבין את סיפורן. להזדהות. להסביר למי שאינם מבינים ולתייג אותנו אם מתעורר וויכוח לא טוב סביב אחת העדויות. 

 

נערים וגברים - אתם יכולים לבוא. לקרוא. להגיב. להקשיב. להיות חברים שותפים ותומכים. לדבר על התופעה של הטרדות ותקיפות מיניות עם החברים והחברות שלכם. להציף את הנושא. להגיב להטרדות ולתקיפות שאתם רואים בחיי היומיום שלכם ולהיות שותפים שלנו בשינוי המציאות. 

 

אימהות ואבות - במקום להגיד לבת שלכם בכל פעם שהיא יוצאת מהבית: "עם מי את יוצאת? לאן את הולך? ככה מתלבשים?! אל תשתי! אל תסעי בטרמפים! אל תהיי לבד! איך את חוזרת הביתה?" תגידו לבן שלכם בכל פעם שהוא יוצא מהבית: "אתה זוכר לא להטריד נערות? אתה זוכר ש"לא" זה "לא"? אתה זוכר שלא נוגעים בנערה/בחורה שיכורה? אתה זוכר שלא מטרידים נשים שהולכות ברחוב? אתה זוכר שמותר לך לגעת רק במישהי ברור לך במאה אחוז שרוצה שתיגע בה ורוצה לדעת בך בחזרה?"

 

אתן הורסות את כל הרומנטיקה! כבר אי אפשר לחזר?! כל דבר זה הטרדה?^%$#%&

אפשר לחזר. ולא כל דבר זו הטרדה. האמת היא שיש כמה כללים פשוטים שלדעתנו נערים וגברים יכולים לפעול לאורם ולגלות שהעולם יפה ונעים ושאפשר לדבר עם נערות ונשים, להתחיל איתן ואפילו יותר מזה

 

כלל ראשון - לא, זה לא.
לא, זה לא! אם מישהי אומרת לא, אומרת שהיא לא רוצה, דוחפת אותך. זזה הצידה. אומרת שמשהו לא נעים לה. מנסה להתלבש. מורידה את החולצה. מזיזה לך את היד, נעה בחוסר נוחות וכל דבר אחר שמביע חוסר רצון שלה להיות בסיטואציה - תפסיק הכל מיד ותתרחק. 
דגש נוסף - אם אתה נמצא במצב אינטימי עם אישה והיא קפואה. שותקת. שוכב בשקט. לא זזה. לא נוגעת בך, לא מנשקת אותך. לא יוזמת מגע איתך. תפסיק. תתרחק. נערות ונשים לעיתים קופאות בסיטואציה שבה הן מרגישות מותקפות. האם אתה באמת רוצה לשכב עם אישה מנותקת שלא רוצה להיות איתך? ברור שלא. נערות ונשים שרוצות להיות איתך, מראות הנאה בסיטואציה. אם היא לא נהנית, תפסיק. סקס זה דבר הדדי שאמור להיות כיף לשני הצדדים. אם זה לא כיף לאחד הצדדים זה לא סקס, זו אלימות.

 

כלל שני - גבולות ופרופורציה

אין בעיה להזמין מישהי לדרינק, לבקש ממנה לצאת או להחמיא לה. היא לא נענתה? ניסית עוד פעם? היא שוב לא רוצה? זו המציאות חבר. היא לא רוצה. תפסיק להציע לה.

 

כלל שלישי - אלכוהול וסמים

לא נכנסים למיטה עם אישה כשהיא שיכורה או מסוממת. למה? כי כושר השיפוט שלה משובש וכי סביר להניח שגם אתה אוהב לעשות סקס עם אישה שיודעת מה קורה איתה ונהנית מהסיטואציה ובעיקר - רוצה להיות בסיטואציה.

 

כלל רביעי - "משהו כאן לא מסתדר לי"

שבעה נערים שוכבים במקלט עם נערה שממש ממש רוצה את זה וממש רוצה לשכב איתם? זה נשמע לך סביר? לא ממש? תתקשר למשטרה ואל תתקרב לשם. 

 

זה הכל. חוץ מזה, רוב הנערות והנשים ישמחו אם נער או גבר יגש אליהן בסיטואציה מתאימה ויגיד: "את נראית לי ממש אחלה ואני אשמח להכיר אותך וקוראים לי XXX הנה מספר הטלפון שלי, אשמח אם תתקשרי". אם ממש ממש בוער לך להחמיא לנערות ונשים - מה דעתך על? "מה שאמרת עכשיו היה ממש חכם" "נראה לי שיש לי הרבה מה ללמוד ממך ואשמח להמשיך לדבר איתך" - לא חייבים להחמיא רק על ביגוד, ציפורניים ופאנלים - יש בנו יותר מאשר החולצה שלבשנו הבוקר והמראה שנולדנו איתו. עוד לא פגשנו אישה שמרגישה מוטרדת כשמישהו מתרשם ממשהו חכם שהיא אמרה.